<h1>שו"ת הרא"ש כלל ל"א סימן י'</h1>
<h2>דף נה:</h2>
ומה שהתיר רבי מצליח לטבול בנהרות בכל עת ובכל זמן בין ביומי ניסן בין ביומי תשרי אע"פ שרבו הנוטפים על הזוחלים משום דנהרא מכיפיה מיבריך. אמת הוא שר"ת כתב דאהא סמכינן לטבול בנהרות דקיימא לן כשמואל דאמר מכיפיה מיבריך, דתנינן כותיה בפ"ט דבכורות [נ"ה ע"ב] דתניא התם רבי [מאיר] אומר לא פרת שמו אלא יובל שמו ולמה נקרא שמו פרת שמימיו פרין ורבין. מסייע ליה לשמואל דאמר נהרא מכיפיה מיבריך. ואם תאמר למה נקרא שמו יובל יותר מכל שאר הנהרות והלא כולהו נמי מכיפיהו מתברכי, יש לומר משום דהוא ראש לכל הנהרות הוא פרת שמימיו נפרדין לארבעה ראשים כדאמרינן הוא פרת דמעיקרא, ואמרינן נמי כל הנהרות למטה משלשה נהרות וג' נהרות למטה מפרת. וכן מי פרת מתערבין בכל הנהרות כדאמרינן הנודר ממי פרת אסור בכל מימות שבעולם. וכדברי רבינו תם כתב רבינו שמשון וכן בעל התרומות ובעל ספר המצות, אבל רבים חולקין עליו, ר"ח [שבת ס"ה ע"ב] והרמב"ם ז"ל [מקואות פ"ט הי"ג] והרמב"ן ז"ל, וכן היה רבינו מאיר מרוטנבורג אוסר שכתב נהרא מכיפיה מיבריך פי' רבינו תם ז"ל דהכי הילכתא. ומתוך כך התיר לטבול בנהרות בכל השנה כולה ולא חיישינן שמא רבו הנוטפין על הזוחלין. ולי נראה דאסור לטבול בנהרות דלא קיימא לן כשמואל בהא דאמר נהרא מכיפיה מיבריך, כיון דפליגא מדידיה אדידיה, דשמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן בהא דאמר אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד, דנהי דנהרא מכיפיה מיברך לא עבדינן ביה עובדא, גזרה משום חרדלית של גשמים, דאי שרינן לטבול בנהרות יאמרו העולם דנוטפין מטהרין בזוחלין כיון דחזו שטובלים בנהרות שרובן נוטפין, ולא ידעי דנהרא מכיפיה מיבריך ואתי לאכשורי למטבל בחרדלית של גשמים, דהיינו זרם של גשמים הזוחלין מדליו של הר והנהו לא מטהרי בזוחלין דכולן נוטפין נינהו, וכי האי גונא אשכחינן לשמואל דאמר ליה לרב יהודה הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אצלה בפ"ק דכתובות [י"ד ע"א]. וכן בפ' המפלת [נדה כ"ה ע"ב] דאמר ליה שמואל לרב יהודה ואת לא תעביד עובדא עד שישעיר. וכן בפרק במה בהמה [שבת נ"ד ע"א] איתא כי האי גוונא השתא דאמר שמואל טפח ותנא דבי שמואל טפחים שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן. וכן בפרק אין צדין [ביצה כ"ט ע"א] השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן. ואם תאמר אמאי לא קאמר תלמודא הכא כדקאמר התם, וי"ל דלא אצטריך דכיון דאבוה דשמואל ורב כותי' סבירא להו מילתא דפשיטא הוא דעבדינן כותיה לחומרא בהך מימרא, דכל הנך אמוראי סברי כותיה ורבנן דר"מ נמי סברי כותיה דלית להו פרת שמימיו פרים ורבים, הילכך לא אצטריך וכו'. ולי נראה דאסור לטבול בנהרות כל השנה כולה לבד מיומי דתשרי, עכ"ל ר"מ מרוטנבורג. על כן אין להקל בדבר ויש למנוע לנשים שלא יטבלו בנהרות אלא בזמן שהנהרות קטנים ולא רבו כלל ממי גשמים.
